חזרה לדף הבית
מחקר בתרביות תאי עצם- מחקר ישראלי במעבורת אינדוור במשימה STS-95 :

סדר היום של אסטרונאוטים במשימת חלל עמוס ביותר ומקוצב ליחידות של 15 דקות שבסופן
נמדדת סיום הפעילות לאותה יחידת זמן. יחד עם זאת חייבים האסטרונאוטים להקדיש זמן
רב לפעילות אירובית וספורט על מנת לשמור על רקמת העצם והשריר של כל אחד מהם.
בחלל עלולים להפסיד האסטרונאוטים עד 10% מרקמת העצם והשריר במשימת ארוכות טווח.
וזאת בשל דילול תאי העצם, המוכנה אוסטיאופרוזיס וניוון שרירים בשל חוסר שימושם מול כוחות
הכבידה כמו על כדור הארץ.

הניסוי הביולוגי השני שישראל עלתה לחלל על מעבורת "אינדוור" ב-1998, בכן את השפעת תנאי
החלל על רקמת תאי עצם - תאים אוסטאובלסטים. במשימת החלל הזו הצטרף האסטרונאוט האמריקאי הראשון
שהקיף את כדור הארץ- גו'ן גלן, שלימים נהפך לסנטור ונציג מדינת אוהיו בארה"ב. בגיל 77
חזר לנאס"א והצטרף למשימה בה בחנו בן השאר את השפעת כוח הכבידה על רקמת השריר והעצם
לפני ואחרי שהות בחלל.

חוקרי המכון הישראלי לרפואת חלל ותעופה הוכיחו במחקרם שגם ברמה התאית ישנה השפעה מרובה
בעקבות חשיפה לתנאי חלל. התאים מתפתחים הרבה יותר לאט, מנצלים פחות גלוקוז המרמז על
פעילות מטבולית איטית וצורתם הסופית הרבה פחות עגולה ויפה בהשוואה לתאי האוסטאובלסטים
שגדלו כבקורת על כדור הארץ.

הניסוי הישראלי על אוסטיאופורוזיס ברקמת תאי עצם בחלל

למחקר על תאי העצם, שבוצע בחסות "הדסה" והמכון ישראלי לרפואת חלל ותעופה,
על מעבורת החלל קולומביה, ישנה חשיבות ממדרגה ראשונה לסוכנויות החלל ובראשן
סוכנות החלל האמריקאית - נאס"א.
האסטרונאוטים בעת שהותם בחלל מאבדים סידן עד לרמות מסוכנות. איבוד הסידן בחלל
לוקח זמן קצר בהרבה מאשר על כדור הארץ. במקום שינויים קטנים במשך שנים רבות,
בחלל מתפתחים סימני האוסטיאופורוזיס תוך מספר חודשים. יתר על כן חשובים היישומים הקליניים
כאן על כדור הארץ שהוסקו ויוסקו מתוצאות המחקרים של תאי עצם בחלל.
יישומים בהבנת מנגנוני פעולה ופיתוח תרופות חדשות למחלת אובדן הסידן - "אוסטיאופורוזיס".
תרופות העשויות לשפר את איכות החיים של יותר מ- 1.3 מיליון איש בשנה,
ולחסוך יותר משבעה ביליון דולר בשנה בארה"ב בלבד על טיפולים ומעקב רפואי אחרי שברים
בעקבות אוסטיאופורוזיס.


חקר ויצור תרופות בחלל

ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם ביצור תרופות מתקדמות. בין השאר גם
בתחום תרופות הפועלות על המערכת המוסקלו-סקלטלית . חברות התרופות יכולות לקפוץ
דור וללמוד ממחקרים בחלל על מנגנונים של איבוד מסת העצם וצפיפותה בצורה מהירה
הרבה יותר מכל ניסוי קליני כאן במעבדות המחקר על כדור הארץ.
במקום מחקרים קליניים לאורך מספר שנים כאמור ניתן להגיע לתוצאות תוך מספר חודשים.
מפליא עוד יותר לדעת שלמרות הצורך לנהל את המחקר במהלך משימת חלל על מעבורת החלל האמריקאית,
העלות הכללית למחקר זולה בהרבה מאשר מחקרים דומים על כדור הארץ. וזאת בעיקר בשל קיצור זמן המחקר.

תחום חדש בעולם יצור התרופות הנו יצור תרופות בתנאי חוסר כוח כבידה בחלל.
בתנאים של חוסר כוח כבידה נוצרים גבישי קריסטל טהורים יותר מאשר על פני כדור הארץ.
גבישים אלו מאפשרים ליצור תרופות טהורות יותר, פעילות יותר וספציפיות יותר לאתר פעולתן,
הרבה יותר מכל תרופה שנוצרה עד כה. תחום זה יפרוץ בשנים הקרובות. על הקהילה המדעית
והתעשייתית בישראל לקחת חלק מרכזי בתחום חדשני זה

תוצאות המחקר הישראלי בחלל והמשכו במשימת החלל 95 STS .

לצורך ביצוע הניסוי המוצלח של החוקרים הישראלים על תאי העצם בחלל,
פותחה מערכת מורכבת אוטומטית שהצליחה במהלך משימת החלל STS-80, לגדל רקמת
עצם בתנאי חוסר כוח כבידה.
רקמת עצם זו הושוותה לרקמה דומה בניסוי הבקרה שנערך כאן על כדור הארץ.
הוכח שאיבוד הסידן בתנאי חוסר כוח הכבידה מהיר הרבה יותר, תאי העצם היו בעלי מבנה
מורפולוגי שונה וצריכת הגולוקוז וקצב המטבוליזים התאי פחת בהתאמה לעומת קבוצת הבקרה.
החוקרים הישראלים של ניסוי החלל קיבלו אישור לשליחת ניסוי המשך לתאי העצם במשימת החלל
בחודש אוקטובר השנה.
בניסוי זה, שחברות תרופות רבות מתעניינות בו, יוסיפו החוקרים נגזרות של תרופות לאוסטיאופורוזיס
וגורמי גדילה. זאת בשל המחשבה שבמקום לחכות תקופה ארוכה מאוד על מנת להוכיח את יעילותן
של התרופות על כדור הארץ. בעזרת הניסוי על מעבורת החלל, שנמצא בתנאים מזרזים של חוסר כוח כבידה,
אפשר תוך זמן קצר לאבחן האם התרופות אכן משפרות את רקמת העצם או לא.
תוצאות ראשוניות וייחודיות אלו יקדמו לא רק את המחקר הקליני ורפואי, אלא עשויים לקדם את ההבנה
שלנו לגבי איזה מבין המרכיבים בתרופות אכן עוזר. מידע חשוב ביותר לקהילה המדעית ולתעשייה הישראלית.